אידוי זה לא עישון עם כפתור. הרעיון פשוט: מחממים את החומר לטמפרטורה שמוציאה אדים, בלי להבעיר אותו. פחות עשן בחדר, פחות ריח על הבגדים, ושליטה יותר טובה על כמה חזק זה יוצא. מי שמגיע מעישון רגיל מצפה לפעמים שזה ירגיש אותו דבר ביום הראשון. לא תמיד. האידוי יותר נקי בפה, יותר חם אם מגזימים בטמפרטורה, ודורש קצת הרגל עד שהיד מפסיקה לחפש את האש.
החסרון האמיתי הוא לא הטעם. זה הציוד. מכשיר זול שנמס אחרי חודש, סוללה שמתה באמצע היום, או גוף שנראה נייד בפרסומת ומרגיש כמו לבנה בכיס. לכן לפני שבוחרים לוגו, כדאי להבין כמה מושגים קטנים. בלי זה כל השוואה בין Mighty ל־Crafty ל־ViPi היא רק מלחמת שמות.
מה בעצם קורה במכשיר
יש חימום של האוויר שעובר דרך החומר, ויש חימום של התא עצמו. בפועל רוב המכשירים הביתיים מערבבים קצת משניהם. מה שחשוב למשתמש זה לא השם במפרט, אלא כמה זמן לוקח עד שיש אדים, כמה קל לנקות, ואם אפשר להחליף פיה ורשת בלי לשלוח את המכשיר לחו״ל.
טמפרטורה נמוכה יותר בדרך כלל נותנת טעם נקי יותר ומכה רכה יותר. גבוהה יותר מוציאה יותר, וגם יותר חום בגרון. אין מספר קדוש. יש טווח שמתחילים ממנו וזזים לפי מה שמרגיש נסבל. מי ששם את המכשיר על המקסימום ביום הראשון בדרך כלל מסיק ש״אידוי שורף״. לא. סתם חיממו יותר מדי.
למה לשים לב לפני שקונים
גודל. לא במספרים על האריזה — ביד. מכשיר שיושב יפה על שולחן יכול להיות בלתי אפשרי בכיס מכנסיים. סוללה: כמה זמן באמת בין טעינות, לא כמה כתוב בדף המוצר. ניקוי: אם אי אפשר להוציא את הפיה ואת הרשת בלי סרטון יוטיוב של שבע דקות, זה יישאר מלוכלך. חלקי חילוף: בלי פיה מחליפה המכשיר הופך למשקל נייר ברגע שהסיליקון נקרע.
ויש עוד דבר שמעט כותבים עליו. נייד אמיתי זה מכשיר שיוצאים איתו מהבית בלי טקס. נייד של פרסומת זה מכשיר שאפשר לקחת לחדר השני, כל עוד נשארים בבית.
Mighty+
Mighty+ הוא מכשיר בוגר. חימום יציב, חלקים ברורים, ותחושה של מישהו שישבתם איתו כמה שנים. הוא גם גדול. מי שמניח אותו על השולחן בבית מקבל בדיוק מה שרצה. מי שחשב לקחת אותו ברחוב מגלה שהוא תופס יד ונראה כמו ציוד, לא כמו משהו שגרים איתו. אין פה עלבון. פשוט פיזיקה של קופסה עבה.
חלקי חילוף יש. זה יתרון אמיתי, לא משפט שיווקי. רשת, קפסולות, יחידת קירור — אצלנו במלאי, לא בהזמנה מגרמניה לכל ברז.
Crafty+
Crafty+ נולד כדי לענות על המשפט ״Mighty גדול עליי״. הוא מצליח חלקית. קטן יותר, אותה משפחה, אותה לוגיקה של חלקים. עדיין לא מכשיר כיס. יותר מכשיר תיק. מי ששם אותו בכיס אחורי יושב עליו באוטו ונזכר למה Mighty הרגיש כמו לבנה, וזה רק אח קטן יותר של אותה לבנה.
אם כבר יש Mighty בבית וצריך רק רשת — קונים רשת. לא Crafty שני. החלקים לא תמיד מתחלפים בין הדגמים בלי לבדוק.
ViPi Pocket ו־V-PRO
כאן הגודל כבר לא ויכוח תיאורטי. Pocket נכנס לכיס בלי טקס. זה לא הופך אותו לצעצוע. בשימוש יומיומי הוא נותן את מה שאנשים מחפשים במכשיר אידוי: אדים, שליטה, וניקוי שאפשר לעשות בכיור ולא במעבדה. V-PRO נשאר בבית למי שיושב יותר ורוצה גוף נוח ליד, בלי לתפוס חצי שולחן.
היתרון השקט הוא מלאי החלקים. פיה, רשת, קפסולה, תא — לא מחכים לחודש. מי שכבר שרף מכשיר בלי חלקים יודע למה זה חשוב יותר משם על הקופסה.
פיית Pocket · רשת Pocket · פייה V-PRO · כל מוצרי ViPi
איך בוחרים בלי להפוך את זה לדת
רוב האנשים לא צריכים מכשיר שלישי. הם צריכים להחליט אם הם בעיקר בבית או בעיקר בחוץ. בית וישיבה ארוכה — Mighty או V-PRO, לפי כמה אכפת הגודל על השולחן. דרך וכיס — Pocket, לא ״נייד״ שנשאר בתיק ליד המפתחות. מי שמגיע עם השם Storz בראש ולא זז, יש מלאי ולא נעלבים. מי שאומר ״אני רוצה משהו לקחת איתי״ בדרך כלל יוצא עם Pocket אחרי שהוא מרים את שלושתם.
ואם מה שנשבר זה רק רשת או שקית, זה לא וייפ חדש. זה Puffiz.
אפשר להשוות בסניף. המאמר עוזר לסדר את הראש. היד על המכשיר גומרת את הוויכוח.
