אקוופוניקה היא שיטת גידול שמשלבת בין גידול דגים לבין גידול צמחים ללא אדמה במערכת מים מחזורית. הפרשות הדגים מתפרקות בעזרת חיידקים לחומרי הזנה שהצמחים יכולים לקלוט, והמים חוזרים לאחר מכן למכל הדגים.

כדי שמערכת אקוופונית תפעל לאורך זמן, צריך לשמור על איזון בין הדגים, הצמחים, החיידקים, זרימת המים ורמת החמצן. זו אינה מערכת שמפעילים ושוכחים ממנה, אלא סביבת גידול חיה שדורשת תכנון, ניטור ותחזוקה שוטפת.

 

אקוופוניקה במבט מהיר

• הדגים מספקים למערכת חומרי הזנה דרך ההפרשות שלהם
• חיידקים ממירים אמוניה לחומרים זמינים יותר לצמחים
• הצמחים קולטים חומרי הזנה מהמים
• משאבת מים מעבירה את המים בין חלקי המערכת
• חמצון חיוני לדגים, לחיידקים ולשורשים
• המערכת דורשת ניטור של איכות המים והזרימה
• מתחילים ממערכת קטנה ומוסיפים דגים וצמחים בהדרגה

 

איך אקוופוניקה עובדת?

אקוופוניקה פועלת באמצעות מחזור מים שבו דגים, חיידקים וצמחים תלויים זה בזה.

1. הדגים אוכלים ומפרישים אמוניה למים.
2. חיידקים במערכת ממירים את האמוניה לניטריט.
3. אוכלוסיית חיידקים נוספת ממירה את הניטריט לניטראט.
4. הצמחים קולטים את הניטראט וחומרי ההזנה דרך השורשים.
5. המים חוזרים למכל הדגים לאחר שעברו באזור הגידול והסינון.

תהליך ההמרה של אמוניה לניטריט ולניטראט נקרא ניטריפיקציה. ללא אוכלוסיית חיידקים פעילה, ההפרשות אינן הופכות אוטומטית לדשן זמין לצמח ועלולות להצטבר במים ולפגוע בדגים.

החיידקים מתפתחים על גבי מצע הגידול, הפילטר הביולוגי, הצנרת ומשטחים נוספים שבאים במגע עם המים. לכן יש לאפשר למערכת להתייצב לפני שמעמיסים עליה כמות גדולה של דגים וצמחים.

מהם הרכיבים המרכזיים במערכת אקוופונית?

רכיב	התפקיד שלו במערכת
מכל דגים	סביבת המחיה של הדגים ומקור חומרי ההזנה
אזור גידול	המקום שבו שורשי הצמחים קולטים מים וחומרי הזנה
משאבת מים	מעבירה את המים בין המכל, הסינון ואזור הגידול
משאבת אוויר ואבני אוויר	מספקות חמצן לדגים, לחיידקים ולשורשים
סינון מכני	מסייע בהפרדת שאריות מזון והפרשות מוצקות
סינון ביולוגי	מספק שטח פנים לחיידקי הניטריפיקציה
צנרת ומחברים	יוצרים את מסלול זרימת המים
ציוד מדידה	מאפשר לבדוק חומציות, טמפרטורה ונתוני מים נוספים
מצע גידול	תומך בשורשים ובחיידקים במערכות מבוססות מצע

לא בכל מערכת קיימים אותם רכיבים בדיוק. בערוגת מצע, למשל, המצע יכול לסייע גם בסינון הביולוגי. במערכות מים עמוקים או NFT נדרש בדרך כלל תכנון נפרד יותר של הסינון והחמצון.

לפני רכישת ציוד לאקוופוניקה צריך להבין מה התפקיד של כל רכיב, מה נפח המערכת ומה גובה ההרמה שאליו משאבת המים צריכה להגיע. ניתן לבחון משאבות מים לפי הספיקה וגובה ההרמה הנדרשים, וכן משאבות אוויר בהתאם לנפח המים ולצורכי החמצון.

 

אילו סוגי מערכות אקוופוניקה קיימים?

ערוגת מצע בהצפה וריקון

הצמחים גדלים בתוך מצע אינרטי, כמו הידרוטון. המים מוזרמים אל הערוגה ולאחר מכן מתנקזים חזרה למכל הדגים.

השיטה מתאימה למערכות ביתיות קטנות ולמגדלים שרוצים להתחיל עם מבנה פשוט יחסית. המצע תומך בצמחים ומספק שטח פנים לחיידקים. בעת בחירת המצע ניתן לבחון מצעי גידול הידרופוניים, אך יש לוודא שהמצע הנבחר מתאים גם למבנה המערכת ולסביבה שבה חיים דגים.

גידול במים עמוקים

הצמחים ממוקמים על משטח צף, והשורשים שלהם נמצאים בתוך מים מחומצנים.

השיטה מתאימה בעיקר לחסה, עשבי תיבול וירקות עלים. היא דורשת סינון מתאים וחמצון רציף של המים.

NFT

בשיטת NFT זורמת שכבה דקה של מים בתוך תעלות שמתחת לשורשי הצמחים.

המערכת חסכונית במקום ויכולה להתאים לגידול צמחים קטנים, אך היא רגישה יותר להפסקות זרימה, סתימות ותקלות במשאבה.

 

מה ההבדל בין אקוופוניקה להידרופוניקה?

נושא	הידרופוניקה	אקוופוניקה
מקור ההזנה	תמיסת דשן שמוסיפים למים	מזון הדגים ותהליכים ביולוגיים
בעלי חיים	אין	קיימים דגים או בעלי חיים מימיים
תפקיד החיידקים	קיימים, אך אינם תמיד מרכז המערכת	חיוניים למחזור החנקן
בקרה	מתמקדת בעיקר בצמחים ובתמיסת ההזנה	צריכה להתאים לדגים, לצמחים ולחיידקים
מורכבות	בדרך כלל פשוטה יותר	דורשת איזון בין כמה מערכות חיות

באקוופוניקה לא מוסיפים בדרך כלל תמיסת דשן מלאה כפי שעושים בהידרופוניקה. עם זאת, מזון הדגים לא תמיד מספק לצמחים את כל היסודות הדרושים, ולכן במערכות מסוימות עשוי להידרש חיזוק של ברזל, אשלגן, סידן או מינרלים אחרים.

אסור להוסיף למערכת עם דגים דשן או חומר שאינו מיועד לשימוש בסביבה אקוופונית בלי לבדוק שהוא בטוח לבעלי חיים מימיים.

מי שמעוניין להכיר את שיטות הגידול ללא אדמה שבהן הזנת הצמח מתבצעת באמצעות תמיסה ייעודית יכול לעיין גם בקטגוריית מערכות הידרופוניות.

אילו צמחים ודגים מתאימים לאקוופוניקה?

למתחילים עדיף להתחיל עם צמחים שאינם דורשים כמויות גדולות של חומרי הזנה, למשל:

• חסה
• בזיליקום
• פטרוזיליה
• תרד
• מנגולד
• עירית
• עשבי תיבול וירקות עלים נוספים

עגבניות, פלפלים, מלפפונים וצמחים מניבי פרי דורשים בדרך כלל מערכת יציבה יותר וכמות גבוהה יותר של חומרי הזנה.

בחירת הדגים צריכה להתאים לנפח המכל, לטמפרטורת המים, לרמת החמצן, לצפיפות האכלוס ולתנאי האקלים. אין לבחור דגים רק לפי המראה או לפי מה שנפוץ במערכת אחרת.

מאחר שהדגים והצמחים חולקים את אותה מערכת מים, צריך לבחור מינים שטווחי הטמפרטורה שלהם חופפים. דג שמתאים למים חמים לא בהכרח יתאים לתנאים שבהם גידול עונתי מסוים מתפתח היטב. ההתאמה צריכה להביא בחשבון גם את פעילות החיידקים ואת רמת החמצן במים.

גם מטרת המערכת חשובה. קיימת הבחנה בין מערכת נוי עם דגי אקווריום לבין מערכת שמיועדת לגידול דגים למאכל, וכל אחת מהן דורשת תכנון ותחזוקה שונים.

 

האם אפשר להקים מערכת אקוופוניקה ביתית?

כן, ניתן להקים מערכת אקוופוניקה ביתית, אך צריך להתאים אותה למקום וליכולת התחזוקה.

לפני ההקמה יש לבדוק:

• האם המערכת תעמוד בבית, בחצר, בגג או במרפסת
• כמה אור יקבלו הצמחים
• כיצד תישמר טמפרטורת המים
• מה יהיה משקל המכל כשהוא מלא
• האם קיימת נקודת חשמל מוגנת ובטוחה
• כיצד יהיה אפשר לטפל בנזילה
• האם קיימת גישה נוחה למשאבות ולפילטרים
• מי יטפל בדגים בזמן היעדרות
• כיצד יבוצעו ניקוי ובדיקות מים

מים שוקלים כקילוגרם לכל ליטר. מכל של מאות ליטרים, יחד עם ערוגת גידול ומצע, יכול ליצור עומס משמעותי על מרפסת או גג. לפני הצבת מכל גדול או מערכת מלאה על מרפסת, גג או מבנה קיים, יש לוודא את כושר הנשיאה באמצעות בעל מקצוע מוסמך ולא להסתמך רק על שטח הרצפה הפנוי.

בעת בחירת מכלי מים צריך להתאים את הנפח למערכת ולוודא שהמכל וכל רכיב שבא במגע עם המים מתאימים לשימוש בסביבה שבה חיים דגים.

בתוך הבית צריך להביא בחשבון גם לחות, רעש מהמשאבות, אפשרות להתזת מים והצורך בתאורה מתאימה לצמחים.

 

אקוופוניקה עשה זאת בעצמך: מה צריך לתכנן מראש?

בניית מערכת אקוופונית מתחילה בתכנון ולא בחיבור אקראי של מכל ומשאבה.

1. בוחרים את נפח מכל הדגים.
2. בוחרים את שיטת הגידול.
3. מתכננים את מסלול זרימת המים.
4. מתאימים משאבת מים לגובה ולספיקה הדרושים.
5. מתכננים חמצון למכל ולאזורי הגידול.
6. קובעים היכן יתבצע הסינון המכני והביולוגי.
7. משתמשים בחומרים שאינם רעילים ואינם מפרישים חומרים למים.
8. בודקים את מקור המים ואת נוכחותם של כלור, כלוראמין או חומרים אחרים שאינם מתאימים לדגים ולחיידקי המערכת.
9. משאירים גישה נוחה לניקוי ולתחזוקה.
10. מתכננים התראה או פתרון גיבוי לזרימת המים ולחמצון במקרה של הפסקת חשמל או תקלה.
11. מאפשרים למחזור החיידקים להתבסס.
12. מוסיפים דגים וצמחים בהדרגה.

אין הספק משאבה, גודל מכל או צפיפות דגים שמתאימים לכל מערכת. הנתונים תלויים במבנה, בגובה ההרמה, בכמות הצנרת ובסוג הדגים והצמחים.

 

איך מריצים מערכת אקוופונית חדשה?

מערכת אקוופונית חדשה אינה מוכנה מיד לאכלוס מלא. לאחר מילוי המערכת מפעילים את זרימת המים והחמצון ומאפשרים לאוכלוסיית חיידקי הניטריפיקציה להתפתח בתהליך מבוקר.

במהלך ההרצה עוקבים אחר אמוניה, ניטריט וניטראט. המערכת אינה נחשבת יציבה רק משום שעבר מספר קבוע של ימים, אלא כאשר ניתן לראות שהאמוניה והניטריט עוברים המרה עקבית לניטראט. משך התהליך עשוי להשתנות בהתאם לטמפרטורה, ל-pH, למקור החיידקים ולעומס במערכת.

ניתן לבצע את ההרצה ללא דגים או באמצעות אכלוס מצומצם ומבוקר. אין להכניס מיד צפיפות מלאה של דגים למערכת חדשה, משום שאמוניה וניטריט עלולים להצטבר לפני שאוכלוסיית החיידקים מסוגלת להתמודד עם העומס.

לפני מילוי מערכת שמיועדת לאכלוס יש לברר כיצד מקור המים מחוטא. מי ברז עשויים להכיל כלור או כלוראמין, שעלולים לפגוע בדגים ובחיידקים. כלור וכלוראמין אינם מטופלים בהכרח באותה דרך, ולכן יש להתאים את הטיפול לסוג החומר הקיים במים.

אילו נתונים צריך לבדוק במים?

איכות המים משפיעה במקביל על הדגים, החיידקים והצמחים. לכן לא נכון לאזן את המערכת רק לפי מראה העלים.

הנתונים המרכזיים שצריך לעקוב אחריהם הם:

• טמפרטורת המים
• רמת החומציות, pH
• אמוניה
• ניטריט
• ניטראט
• אלקליניות או KH
• מפלס המים
• קצב הזרימה
• חמצן מומס, כאשר יש ציוד מתאים

אלקליניות או KH מסייעת להבין עד כמה המים מסוגלים לייצב את רמת החומציות. תהליך הניטריפיקציה נוטה להוריד את ה-pH, ולכן תוצאה תקינה בבדיקה אחת אינה מבטיחה שהמערכת תישאר יציבה. אלקליניות נמוכה עלולה לאפשר ירידה מהירה בחומציות ככל שפעילות החיידקים מתגברת.

לצורך ניטור שוטף ניתן להיעזר במכשירי מדידה לחומציות ולמוליכות, אך יש להתאים את סוג המדידה לנתונים שבאמת נדרשים במערכת ולתחזק ולכייל את המכשירים לפי הוראות היצרן.

בנוסף למדידות, צריך לעקוב אחר התנהגות הדגים, קצב האכילה, מצב השורשים, הצטברות מוצקים ופעולה תקינה של משאבות המים והאוויר.

שינוי בהתנהגות הדגים, ירידה בתיאבון, ריח חריג או האטה בזרימה יכולים להצביע על בעיה גם לפני שמתקבלת תוצאה חריגה במדידה.

 

מהם היתרונות והמגבלות של אקוופוניקה?

יתרונות אפשריים	מגבלות שצריך להכיר
שימוש חוזר במים	תלות במשאבות ובחשמל
גידול צמחים ללא אדמה	צורך במעקב אחר איכות המים
שילוב גידול דגים וצמחים	איזון מורכב יותר מהידרופוניקה
הפחתת הצורך בדשן חיצוני	ייתכן צורך בהשלמת מינרלים
התאמה למערכות ביתיות ולימודיות	תקלה עלולה להשפיע על הדגים והצמחים
אפשרות לגידול בשטח מוגבל	נדרשת תחזוקה ואחריות לרווחת הדגים

אקוופוניקה אינה מבטיחה תוצרת אורגנית, יבול מהיר יותר, מים צלולים תמיד או מערכת ללא מזיקים. היתרונות תלויים בתכנון, בגודל המערכת, בתחזוקה ובאיזון בין המרכיבים.

הפסקה בזרימת המים או בחמצון עלולה להשפיע במהירות על הדגים, החיידקים והשורשים, במיוחד במים חמים או במערכת בעלת צפיפות דגים גבוהה. לכן כדאי לתכנן מראש התראה על הפסקת פעולה, פתרון חמצון חלופי או גיבוי מתאים למקרה של תקלה או הפסקת חשמל.

שאלות נפוצות על אקוופוניקה

האם אקוופוניקה היא סוג של הידרופוניקה?

אקוופוניקה משלבת גידול הידרופוני עם מערכת לגידול דגים. הצמחים גדלים ללא אדמה, אך מקור מרכזי לחומרי ההזנה הוא הפסולת הביולוגית של הדגים לאחר פירוקה על ידי חיידקים.

האם צריך להוסיף דשן למערכת אקוופונית?

לא תמיד מוסיפים תמיסת דשן מלאה כמו בהידרופוניקה, אך ייתכן צורך בהשלמת מינרלים מסוימים. כל תוסף חייב להתאים למערכת שבה חיים דגים.

האם אקוופוניקה מתאימה למתחילים?

כן, מערכת קטנה ופשוטה יכולה להתאים למתחילים שמוכנים ללמוד על איכות מים, חיידקים, משאבות וטיפול בדגים. מומלץ להתחיל בקנה מידה קטן ולא במערכת עמוסה.

האם אפשר להקים אקוופוניקה בתוך הבית?

כן, בתנאי שיש מקום למכל, תאורה מתאימה, אוורור, גישה לחשמל ויכולת להתמודד עם לחות, רעש ונזילות אפשריות.

האם חייבים משאבת אוויר?

במערכות רבות נדרש חמצון פעיל ורציף כדי לספק חמצן לדגים, לחיידקים ולשורשים. הצורך המדויק תלוי במבנה המערכת, בזרימה, בטמפרטורת המים ובצפיפות הדגים. כאשר המערכת תלויה במשאבת אוויר, כדאי לתכנן גם גיבוי או דרך לזהות במהירות הפסקת פעולה.

כמה זמן לוקח למערכת להתאזן?

המערכת אינה מתאזנת מיד. אוכלוסיית החיידקים צריכה להתבסס, ולכן מוסיפים דגים וצמחים בהדרגה ועוקבים אחר אמוניה, ניטריט וניטראט. המערכת נחשבת מוכנה לאכלוס הדרגתי כאשר ניתן לראות המרה עקבית של אמוניה וניטריט לניטראט, ולא רק לאחר שעבר מספר קבוע של ימים.

 

מערכת אקוופונית טובה מתחילה באיזון

אקוופוניקה מאפשרת לגדל דגים וצמחים במערכת מים מחזורית, אך ההצלחה תלויה באיזון בין המרכיבים החיים והטכניים.

לפני שמתחילים צריך לבחור את סוג המערכת, להתאים את משאבות המים והאוויר, לתכנן את הסינון ולוודא שניתן לעקוב אחר איכות המים לאורך זמן. מערכת קטנה ומתוכננת היטב היא בדרך כלל נקודת התחלה טובה יותר ממערכת גדולה ומורכבת.

 

צריכים ציוד לזרימה, לחמצון ולבקרת המים?

בהידרושופ ניתן למצוא משאבות מים ואוויר, אבני אוויר, צנרת, מכלי אגירה וציוד מדידה ובקרה למערכות מבוססות מים. לפני הרכישה יש להתאים את הספיקה, גובה ההרמה ונפח המערכת, ולוודא שכל רכיב שבא במגע עם המים מתאים גם לסביבה שבה חיים דגים.